מור

שם בוטני: Cammiphora myrrha

כוכב שולט: ירח

יסוד: מים

אנרגיה: נקבית

קריסטל: פנינה

אלוהיות: אדוניס, בהווני, סיבל, דמטר, פריה, חתחור, הקטה, הרה, איזיס, יונו, מריאן, מות, נפטון, נפתיס, פוסידון, רה, ריאה, סטורן

סיכום שימושים מאגיים: הגנה, גירוש, ריפוי, רוחניות

רקע

את שרף המור משיגים משיחים נמוכים שגדלים בצפון אפריקה ואסיה. קליפת העץ מכילה שקעים רבים שבהם מתאסף השרף הנוזלי שלאחר מכן מתקשה באוויר ונאסף.
המילה מור מגיעה מערבית עתיקה ופרושה “מריר”.

המור היה מוכר ונפוץ בשימוש עוד בעת העתיקה. הוא מוזכר בכתבי פפירוס מיצרים עתיקים מתקופת 2,000 לפני הספירה. המיצרים העתיקים קראו לו פון (phun) והשתמשו בו בתהליכי חניטה וכמו כן שרפו אותו בהלוויות. בנוסף לזה הם השתמשו בו בתור תכשיר טיפוח לפנים.

המור היה גם בשימוש אצל היהודים. הוא מוזכר בתנ”ך, שם משה קיבל הוראה מאלוהים להשתמש בו בשמן למשוח כוהנים. המלך שלמה משווה את ניחוח המור למעשה אהבים.

בבשורה על פי מתי בברית החדשה מור מוזכר כאחת המתנות ששלושת החכמים הביאו בלידתו של ישוע.

לפי סיפור מיתולוגיה יוונית, מירה הייתה בת של מלך סורי בשם טסיס. היא סרבה לסגוד לאלה אפרודיטה והאלה הענישה אותה בכך שגרמה לה להתאהב באביה. מירה פיתתה את אביה בעזרת תחפושת וכשהוא גילה את המרמה הוא ניסה להרוג אותה. האלים ריחמו עליה והפכו אותה לעץ המור כדי להציל את חיה. אומרים כי שרף המור מכיל את הדמעות של מירה.

שימושים במאגיה מודרנית

המור מקושר למוות ואבל. העץ נראה כבוכה וההפרשות של השרף מרירות. המור מאוד נפוץ בשימוש בקטורות, גם בכנסיות ובמסורת היהודית. את המור אפשר לשרוף בתקופה שבה הרעלה בין עולם המתים והחיים דקה, כדי להביא כבוד לרוחות. לכן הוא מעולה לשימוש בתקופה של סאווין (ליל כל הקדושים) ויום השוויון הסתוי.

בתערובת של קטורות לרוב בשילוב עם לבונה, המור מטהר, מעלה ויברציות ומשרה שלווה.
הוא מצויין גם לקידוש, טיהור וברכה של פריטים כמו קמעות, תליונות, סמלים וכלים מאגיים.

לרכישה בחנות של ארטיפקט: שרף מור